admin אף ילד בן עשר בסוף שנות החמישים לא אסף יותר חוברות קומיקס מרוני שימפנז. האמת היא שכאשר הוא קנה חוברת קומיקס בכספי הקצבאות שלו, לרוני היה עניין מועט בסיפורי הקומיקס. הוא רק רצה למצוא את מדור הפרסומות שהציג מודעות רבות שמוכרות גאגס, מתיחות ותעלולי קסם. רוני היה הבעלים של כמעט כולם ושיחק בדיחות על חבריו בבית הספר. אבל בגיליון האחרון העניין של רוני הציץ כשמצא מודעה חדשה לקוף מחמד קטן:
"קוף סנאי יקירתי" ש"יוצר חיית מחמד מקסימה ובת לוויה. כמעט אנושי עם עיניים חמות, המשפחה שלך תאהב את זה. הקופים הצעירים האלה יגדלו לגובה של כ-12 אינץ'. אוכל את אותו מאכל כמוך, אפילו אוהב סוכריות על מקל: פשוט לטפל עבור ורכבת. משלוח חי מובטח. רק $18.95. המחאה בדואר או הוראת כסף ל: חוות חיות. Dept K26, Box 1042, Miami Beach 39, Florida."
רוני רץ לספר לאמו והראה לה את המודעה.
"אוי, אל תיפול לעוד סתימות צ'יזיות" הזהירה אמו.
"אבל אמא, זה לא יכול להיות גאג. זו יכולה להיות חיית מחמד!"
רוני נראה עצוב, ואז הפיל את ראשו, וחזר באיטיות לחדרו וטרק את דלתו. מספר דקות לאחר מכן, היא דפקה בעדינות ופתחה את דלתו בשקט. רוני השתולל על מיטתו. היא ישבה לידו ואמרה, "בסדר. נשאל את אבא שלך כשהוא ייכנס מהעבודה הלילה."
רוני קם זקוף ורץ בחדרו. "רגע. רוני! אל תהיה כל כך שמח עכשיו. אבא שלך יכול היה לומר 'לא'."
כשאבא שלו הגיע הביתה מספר שעות לאחר מכן, רוני רץ אליו והראה לו את המודעה. "אני יכול לקבל קוף, בבקשה?" אביו בחן את המודעה בעוד רוני המתין בדריכות לפסק הדין.
"מה לעזאזל היית עושה עם קוף קטן?… מה עם כלב או חתול?"
"אני רוצה קוף! בבקשה, אבא… בבקשה??"
"אני אצטרך לחשוב על זה. אם אתה עדיין רוצה את הקוף הזה בעוד 10 ימים, אשקול לקנות אותו בשבילך. אבל, בבקשה תחשוב על זה היטב לפני כן."
"כן!"
בוודאות שהוא עדיין ירצה את זה בעוד 10 ימים, רוני רץ ברחבי הבית, ואז לחדר שלו, שם הוא סוף סוף נפצע ונרדם. למחרת בבית הספר, הוא אמר לחבריו שהוא הולך להביא קוף. כולם צחקו עליו כי ראו את אותה מודעה, אבל חשבו שזו הונאה. אחרים זכרו את כל הבדיחות המעשיות שרוני קנה מפרסומות הקומיקס, והתערבו שהוא יקבל את הקוף הקטן.
בכל מקרה, רוני ספר לאחור את הימים עד שאביו הסכים למלא צ'ק על סך 18.95 דולר.
"אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה, בן?"
"תהיה בטוח!"
"טוב, תן לי את המודעה ואני אשלח עליה המחאה בדואר. אבל אני רוצה שתבטיח שתטפל בזה לבד!"
"אני אעשה, אבא! אני אעשה זאת."
אביו של רוני שלח את ההזמנה בדואר. עבר שבוע ואז שבועיים. רוני נהיה מודאג אחרי שישה חודשים חלפו. שנים באו והלכו ועדיין אין קוף. רוני פשוט שכח ממה שהוא יכול היה להחזיק. בינתיים החיים המשיכו לרוני. הוא למד בתיכון, סיים את לימודיו בקולג', התחתן והוליד ילדים. "רוני" הפך ל"רונלד". אנשיו גרו בבית אבות, בעוד הוא ומשפחתו גרו באותו בית שבו גדל.
בשבת, בשנת 1982, רוני שיחק עם טיילר, בנו בן ה-12, כאשר משאית UPS עצרה מול ביתו הישן. נהג UPS ניגש אל רוני ואמר, "יש לי משלוח לרוני שימפנז".
"זה אני, אבל אף אחד לא קרא לי 'רוני' הרבה שנים. אנשים קוראים לי 'רונלד'". הנהג אמר לו שיש לו משלוח מיוחד מנאס"א.
נאס"א? למה נאס"א?
הנהג הסתכל בגב מושבו וצליל קטן כמו "איעעק!..איעיק!" הגיע מהקופסה.
הוא בחן את הקופסה וראה חורים גדולים למדי.
"זה סוג של חיה. הזמנת חיה?"
"לא… "
הוא שמע את הקולות שהגיעו מהקופסה. בעוד רונלד מיהר לפתוח את הקופסה, הוא קרע אותה במהירות. מתחת היה כלוב ובתוכו קוף סנאי קטן.
פיו של רונלד נפער לרווחה ומבט נדהם עלה בעיניו – "קוף סנאי???" מוחו נסוג לפתע אל ילדותו כשראה את הפרסומת על קוף סנאי.
"שלחתי את הקוף הזה בשנות ה-50 כשהייתי בן 10!!… מה לכל הרוחות?!" החיה התחילה לקפוץ למעלה ולמטה וצייצה חזק יותר. ואז, משפחתו יצאה לראות על מה הרעש. רונלד הסתכל על הכלוב וראה מעטפה מחוברת מחוץ לכלוב. הוא קרע אותו והתחיל לקרוא מכתב:
ממינהל האווירודינמי של החלל הלאומי
לכל מאן דבעי,
אם קיבלת את קוף הסנאי הזה שאנו בנאס"א מכנים בחיבה "מיס בייקר", זה בגלל שאולי רכשת אחד מסוגי הקופים האלה בעבר. אנו מצטערים שלא קיבלת את החיה שלך, אבל כעת, אנו נותנים לך את מיס בייקר נרכשה יחד עם 25 קופי סנאי נוספים בחנות לחיות מחמד במיאמי, פלורידה, והובאה לבית הספר לרפואה של ימי התעופה בפנסקולה. היא מזדקנת וצריכה בית חדש. היא החלה לעבוד אצלנו ב-1959 והפכה לקוף הראשון שלנו בחלל. שלחנו אותה לחלל ל-16 דקות וחזרנו בהצלחה במצב בריאותי מושלם. לא נמצאו אי תקינות פיזיות או נפשיות אצלה. לא רק שהיא קוף היסטורי, היא פיתחה ידע ויכולות חדות. צירפתי תמונות שלה בזמן שהיא הייתה איתנו בנאס"א.
אנחנו נתגעגע אליה, ומקווים שתטפלו בה היטב!
בכנות,
JL Flights, מנהל אסטרופיזיקה של נאס"א
גופה של החיה היה ברובו חום. על פניו הורודות היו שתי עיניים שחורות, אף קטן ופה כהה. היא התנשאה לגובה של מטר וחצי בערך, במשקל של קילו וחצי בערך. רונלד חייך ל"מיס בייקר" חיוך, אבל הוא וכל משפחתו נראו קצת המומים. בתו הקטנה של רונלד, טינה פחדה להוציא אותה החוצה, אבל מיס בייקר קפצה מיד מהכלוב, אל טינה וחיבקה אותה. ואז, היא זינקה במהירות ארצה, מצייצת בו זמנית. היה ברור שטינה היא החברה האהובה על הקוף במשפחה, אולי בגלל שהיא יכלה להתחבר לטינה כי היא הייתה קטנה. לאחר מספר שבועות בלבד, המשפחה חשבה על מיס בייקר כחלק מהמשפחה.
רונלד הרהר בילדותו כשרצה קוף סנאי מחמד ומעולם לא קיבל אותו. זה נראה כמו נס איכשהו שהחיה היקרה שאביו שילם עליה לפני זמן רב כל כך הגיעה סוף סוף לביתו. לראות את הקוף הקטן משחק עם בתו, משמח אותה כל כך עשה את ההמתנה הארוכה שווה את זה.
