כתיבה לקומדיה

הרעיון מאחורי כתיבה לקומדיה קל מספיק להבנה – גורם לאנשים לצחוק – אבל האלמנטים שמובילים למשהו שהוא באמת מצחיק הם מורכבים ומגוונים. קומדיה היא בעצם דרמה בלי הצחוקים, ובדיוק כמו בכתיבת דרמה, יש נוסחאות לכתיבת קומדיה מצליחה. ניתן להשתמש בהומור כמעט בכל היבטי הכתיבה: בקונפליקט, בפיתוח דמויות, במבנה הסיפור וכדומה.

קונפליקט בכתיבת קומדיה

קונפליקט משמש כנקודת מוצא למבנה הסיפור שלך. זה מה שגורם לסיפור להוביל לאנשהו; זה מה שנותן נקודה לקומדיה שלך. קונפליקט לא רק גורם לנקודות צחוק קלות וניתנות להרחבה; זה יכול לשמש גורמים מניעים לדמויות כשהסיפור מתפתח ומתגבש. בדומה לשלושת סוגי הקונפליקט בכתיבה הדרמטית הקלאסית (אדם נגד טבע, אדם נגד אדם ואדם נגד עצמו), ישנם שלושה סוגים בסיסיים של קונפליקט קומי: קונפליקט גלובלי, קונפליקט מקומי וקונפליקט פנימי.

קונפליקט גלובלי קשור לדמות שנמצאת במלחמה עם העולם שסביבו. בכתיבת קומדיה, זה יכול ללכת באחת משתי דרכים. ראשית, ניתן להכניס דמות נורמלית לעולם קומי. לדוגמה, בסיטקום הטלוויזיה Arrested Development, הדמות הראשית מייקל עומדת כקול ההיגיון בעולם שמתנגד לו ללא הפוגה ומצחיק. לחלופין, דמות קומית יכולה להציב לעולם הרגיל. לדוגמה, הסרט Elf של וויל פרל משנת 2003 הציב אדם שגדל כשדון בקוטב הצפוני לתוך העיר ניו יורק בעולם האמיתי.

הסכסוך המקומי קשור לאדם מול אדם. ישנן שתי דרכים לביצוע הקונפליקט המקומי בצורה היעילה ביותר עם הצלחה קומית: דמות קומית מול דמות רגילה או דמויות קומיות באופוזיציה. דמות קומית מול דמות רגילה מציבה דמות שערורייתית בניגוד לדמות רגילה. דוגמה טובה לשיטה זו היא תוכנית הטלוויזיה מורק ומינדי, שבה מורק היא הדמות הקומית ומינדי היא פשוט אדם נורמלי. דמויות קומיות באופוזיציה מציבות שתי דמויות הפוכות באופן קומי בקונפליקט. אולי זו בחירה ברורה, אבל הזוג המוזר הוא הדוגמה המושלמת לסוג זה של קונפליקט – האישיות הקומית המנוגדת שלהם מתנגשת, מה שיוצר הנחת יסוד מצחיקה עם הרבה מקום לעימותים.

קונפליקט פנימי מציב את האדם מול עצמו. זה נחשב בעיני חלק לסוג הקונפליקט העמוק ביותר, וזה נכון לא פחות לגבי כתיבת קומדיה. במקרים רבים, דמות רגילה הופכת לדמות קומית בסוג זה של קונפליקט. דוגמה טובה לכך היא "המסכה" בכיכובו של ג'ים קארי, שם דמותו של קארי היא אדם נורמלי שברשותו חפץ שהופך אותו למה שהוא בעצם דמות מצוירת – שני הצדדים באישיותו נמצאים בקונפליקט לגבי מה הוא צריך להיות.

פיתוח דמות

כל הקונפליקט הזה מוביל אותנו למקום שממנו מגיע הקונפליקט – פרספקטיבה קומית. החלק החשוב ביותר בדמות קומית הוא הפרספקטיבה שלו – מה שגורם לו לחשוב את הדברים שהוא חושב ולעשות את הדברים שהוא עושה. זו הדרך הייחודית שלו להסתכל על העולם. ככל שהפרספקטיבה הקומית מוגזמת יותר, כך הדמות הולכת להיות מצחיקה יותר. לדוגמה, בחור שלפעמים נהיה פרנואיד אינו מצחיק מטבעו. בחור כל כך פרנואיד שהוא מרסס את המכונית שלו בכסף (כי 'הם' לא רואים כסף) ועושה חליפה מנייר כסף זו הרחבה טובה של הפרספקטיבה הקומית של אותו אדם פרנואיד ושימוש יעיל בהגזמה.

הגזמה לוקחת את נקודת המבט של הדמות שלך לסוף השורה, וזה מה שיצחיק את הדמות הזו. ככזה, פרספקטיבה קומית והגזמה הולכים יד ביד.

דרך טובה לבנות על האישיות של הדמות שלך היא להפוך את הדמות לפגומה. אנשים נמשכים יותר לדמויות שיש להן פגמים ניתנים לזיהוי – אף אחד לא מושלם, ואם הדמות שלך לא מושלמת בצורה מצחיקה, יש לך הומור שניתן לקשר.

ניתן לעשות פיתוח נוסף בחשיפת האנושיות של הדמות שלך. ארגז הכלים הקומיקס מתאר את האנושות כ"סכום התכונות האנושיות החיוביות של הדמות המעוררות אהדה, אמפתיה או שניהם". האנושות מאחדת את הדמות שלך עם הקהל, ומאפשרת לאהדה ואמפתיה לפעול כדי לגרום לצופה לדאוג לדמות שלך. זה חשוב בכל ההיבטים של הכתיבה, אבל, בקומדיה, אם בדיחה מסתמכת על כך שלקהל יש קשר רגשי כלשהו עם הדמויות והאנושיות לא שם, הבדיחה תיפול ואנשים כנראה לא יתעניינו.

מושגים שאפשר לבנות עליהם

הומור וקומדיה הולכים אחורה עד לכתיבה עצמה; וכמו בכל אמנות, רוב התשתית הונחה. חשוב לדעת היכן פותחו הרעיונות ואילו מושגים הם הקרקע המוצקה ביותר להתרחבות, כדי שיהיה לכם קצת כיוון בכתיבה וכך לא תגמרו להמציא את הגלגל מחדש. בנייה על המושגים שכבר התבססו כמוסים ונכונים היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שתקבל את מירב הצחוקים.

התנגשות של הקשר היא דוגמה כזו למושג קומי מנוסה ונכון. באופן כללי, הבלתי צפוי הוא מה שמפתיע אותנו וגורם לנו לצחוק – התנגשות של הקשר מנצלת את האפקט הזה בכך שהוא לוקח משהו מהמקום שהוא שייך וממקם אותו במקום שהוא לא.

ישנן כמה דרכים לשלב התנגשות הקשר בכתיבת קומדיה. מיקום גופני מעמיד את הפריטים שמתנגשים פיזית קרוב זה לזה. שילוב רגשי יציב משהו רגשי בסביבה חסרת רחמים או להיפך – למשל, מוכר נקניקיות שמוכר במעברים בהלוויה. הצבת גישה זהה קשורה לאסטרטגיית פיתוח הסכסוך שהוזכרה לעיל דמויות קומיות באופוזיציה. התנגשות ההקשר בין האישיות של הדמות היא מה שהופך את האסטרטגיה הזו להומוריסטית.

הגזמה היא כלי חשוב נוסף בתחום כתיבת קומדיה. לאחד הזה יש הרבה טווח – אפשר, וצריך, לשלב אותו ברבים מהמושגים והאסטרטגיות שנדונו כאן (הגזמה של פרספקטיבה קומית, שנדונה קודם לכן, היא דוגמה כזו). כל מה שהדמויות שלך עושות צריך להיות בעל רמה מסוימת של הגזמה – נימוסים, הבנת העולם (או היעדרו), תגובות וכן הלאה – הגזמה שומרת על הדמות מעניינת והופכת הכל לקצת יותר שערורייתי.

בכתיבת בדיחות, בנה מתח ושחרור. עברו על בדיחות והבטיחו שהתמורה ממוקמת בצורה מיטבית בבדיחה. "לפעמים כשבדיחה לא עובדת, לתקן אותה זה רק עניין של ארגון מחדש של החלקים. כשיש ספק, שים את המילה המצחיקה אחרונה." אם תמסרו את שורת המחץ של בדיחה לפני שבניתם אותה, הבדיחה הולכת ליפול כי אין אלמנט של הפתעה. ככל שתוכל לבנות למתח מבלי שהקהל יאבד עניין, כך התמורה תהיה גדולה יותר.

ספר את האמת לאפקט קומי או ספר שקר לאפקט קומי. אם דרך אחת לא מצחיקה במיוחד, נסה את השנייה. אמירת האמת לאפקט קומי קשור בהצבעה מפורשת על האמת והכאב של מצב נתון. להגיד שקר לאפקט קומי זה קצת כמו סרקזם. לדוגמה, אם חבר היה מבקש ממך להתלוות אליו לטיול יום ב-DMV, אתה עשוי לומר, "אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר לבלות את היום שלי!" ברור שזה לא נשמע כמו זמן טוב בכלל, אבל להגיד את ההיפך זה מה שמצחיק.

כלל השלשות הוא פשוט מאוד: הגדרה, הגדרה ותמורה. שיטה זו משמשת בצורה הטובה ביותר ברשימות. התחל עם שני דברים נורמליים לכאורה שהולכים ביחד והוסיפו משהו שערורייתי לחלוטין כמו השלישי. כדוגמה, "אני צריך לעשות כמה שליחויות… הבנק, המכולת ובית הקראק." ברור שהשניים הראשונים הם שליחויות נורמליות, בעוד שהשלישי מזעזע ומפתיע את הקורא או הצופה.

כמו בכל סוג של כתיבה, הדרך הטובה ביותר להשיג תוצאות מצוינות מכתיבת קומדיה היא להתחיל בטיוטה גסה. העלו טיוטה גסה של בדיחה, ואז חזרו ושאלו את עצמכם מה המהות, הרעיון הבסיסי מאחורי הבדיחה. כתוב מחדש מתוך מחשבה על הרעיון הזה כדי להפיק את המרב מהפוטנציאל של הבדיחה.

אפקט פעמון הדלת הוא כאשר לדמות יש ודאות חזקה לגבי התוצאה של מצב, אז הציפיות שלו – ושל הצופה – מתנפצות. דוגמה טובה לכך היא בסצנת הפתיחה של הסרט Super Troopers, שם שלושה בני נוער אסולים משתגעים בגלל שמכונית משטרה עם הצפירה דולקת עוצרת מאחוריהם. בני הנוער חווים הקלה עצומה כאשר ניידת המשטרה חולפת על פניהם בפתאומיות, אך כשהם דנים בשיחתם הקרובה, מבחינים במראה האחורית שאותו שוטר איכשהו נכנס מאחוריהם ומתקרב לרכב. בני הנוער ציפו שהשוטר נסע משם, כשהציפיות שלהם התנפצו על ידי האורות במראה האחורי.

אחד המושגים הפופולריים בקרב סיטקומים הוא ה-Ring Gag – השתמשו בבדיחה מספר פעמים, אך כוונו לכיוונים חדשים בכל פעם. התאמה של הבדיחה מבטיחה שהיא תישאר טרייה, ויש דרכים אידיאליות לעשות זאת. שנה כמה פרטים בכל פעם – הנסיבות סביב הבדיחה, ההקדמה לבדיחה וכו'. הסלימו את חשיבות הבדיחה בכל פעם שהיא מסופרת, כך שבסופו של דבר זו תהיה מהומה ראויה לצחוק. לבסוף, שנה את מקור הבדיחה – בקש מדמות אחרת לעשות את הבדיחה.

סיפורים קומיים

הגישה המרכזית והאקסצנטריות לסיפורי קומיקס מתייחסים לכל אדם מוקף בדמויות קומיות. הקהל מתייחס לכל אדם וחווה דרך עיניו עולם קומי מוזר.

גישת "דג מחוץ למים" מציבה דמות נורמלית בעולם קומיקס או דמות קומית בעולם רגיל. עם דמות נורמלית בעולם קומי, הצופה חווה את החיים בעולם החדש והמצחיק הזה דרך עיניו של האדם הרגיל, הניתן לקשר. עם דמות קומית בעולם הרגיל, הצופה חווה איך החיים נראים כשאתה חדש ביומיום.

קומדיית אופי קשורה למלחמה רגשית ישירה בין הפכים קומיים חזקים. זה משלב את קונפליקט הדמויות "גבר פסוקים אדם" בפיתוח העלילה.

חלק מהכתיבה הקומית שמה דגש על כוחות על טבעיים כגורם קומי מניע. הכוחות משמשים כמכשיר עלילתי כדי להכניס את הדמות למצבים ייחודיים – כמו בסיטקום הטלוויזיה "מכושף". חשוב לזכור, כאשר כותבים עבור סמכויות, לא להתפרץ על כך. אותו דבר ישן פשוט לא יתאים כי לאף אחד לא יהיה אכפת, אז אם סופר בוחר להמשיך בשיטה הזו, זה בהחלט חייב להיות מקורי.

קומדיית אנסמבל היא כאשר אין דמות ראשית אחת, אלא הדגש הוא על קבוצה וכיצד היא מקיימת אינטראקציה. זה טוב למספר קווי עלילה מצטלבים והוא בולט בעיקר בסיטקומים כמו חברים או סיינפלד. בעוד שיש דמויות ראשיות לכל אחד מהסיטקומים הללו, הדגש הגדול יותר מושם על אינטראקציה בין-אישית.

אחד ממבני הסיפור הקומי הקלים – והפחות מכובדים – הוא דגש על סלפסטיק. בדרך כלל חושבים על סלפסטיק כרדוד ופשוט, אם כי יש ערך לשילוב של סלפסטיק במצבים שבהם משהו חסר.

הסוג האחרון של סיפור קומיקס עליו נדון הוא סאטירה ופארודיה. אלו יכולים להיות סוגי הסיפורים המאתגרים ביותר ליצירת מקוריים ומצחיקים, אבל התמורה היא נהדרת אם אתה יכול להוציא את זה. אלה לא רק מצחיקים וברורים, אלא לעתים קרובות רלוונטיים חברתית. דוגמה טובה לכך היא הסרט המצויר הפופולרי ביותר סאות' פארק, שלעתים קרובות עושה סאטירה על פוליטיקה ופארודיה על תופעות תרבותיות.

סיכום

כתיבה לקומדיה נשמעת כיפית מאוד, ואפשר לחשוב שבגלל שזה נראה כיף גדול זה קל. זה לא המקרה. כמו כל אמנות, כתיבה לקומדיה דורשת תרגול, סבלנות וידע על המבנים הבסיסיים שיוצרים עבודה איכותית. על הסופר לשקול לא רק מה הוא מוצא מצחיק, אלא מה הקהל ירצה ובאיזה הקשר.

בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

וורהאוד, ג'ון. ארגז הכלים הקומי. הוצאת סילמן-ג'יימס, 1994.

פרט, ג'ין. חוברת כתיבת קומדיה. סטרלינג הוצאה לאור,

לוף, בריאן. "כתיבת מערכונים קומיים שמוכרים". קומדיה פלנטה. 25 ביולי 2008.