ספר הסיפורים הקצרים הראשון של מטה גונר פגש את קוראי ההוצאה לאור טקין. בספרו מבדיל גונר בין שתי דמויות ספרותיות קיצוניות, קבועות בספרות הטורקית, ומתעמק בעולם החברות בין הגברים של היום, ברגשות החוסר והבושה של גברים ובגילויי האלימות השונים.
מט גונר,'הַפרָדָה' מתעמק בעולם החברות בין גברים כיום, בתחושות חוסר ההתאמה והבושה של גברים ובגילויי האלימות השונים.
ספר הסיפורים הקצרים הראשון של מטה גונר, קופוקלוק, נמצא על המדפים. בספר בהוצאת Tekin Publishing, מבדיל גונר בין שתי הדמויות הספרותיות הקיצוניות בספרות הטורקית, כמו האיש האלים כל הזמן או האיש שלא מסתגל לעולם הזה, ונכנס לעולם הידידות ביניהם גברים היום , תחושות חוסר התאמה ובושה של גברים וגילויי אלימות שונים.
עקבות של יושר נראים בקווים, הזורמים בשלווה ומתרחקים מתוקפנות, והכבוד והכבוד לא יוצאים מהאופנה.
***
"המאפיין המשותף לסיפורים שתקרא בקופוקלוק הוא החלומות שהיו לדמויות בעבר נגד העולם הסובב אותן. החלומות הנצחיים המחברים את הדמויות לרגעים הנוראים או המפוארים הללו, ולא לחלומות הרגע, גם מפנימים את ההתמודדות של כולנו עם העבר שלנו. הקונפליקט הזה מזמין אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו.
בדרך זו, הקורא מסוגל לבנות קשר חזק עם דמויותיו של מטה גונר. כי כולנו חווים את הרגעים הכי גרועים שבהם אנחנו מתכננים תוכניות גרנדיוזיות לעתיד. גם מטה גונר יודע זאת היטב.
***
הקשר של מט גונר לקומיקס בא לידי ביטוי גם בסגנון הנרטיבי שלו. בנוסף לרפרטואר הקומי שלו וההיסטוריוגרפיה שלו, סיפוריו כוללים גם שיחות קצרות בעולמם של גיבורי על פנטסטיים. אפשר אפילו לזהות מעצמת-על בעולמם הפנימי של הגיבורים.
או לפחות הם גיבורים רגילים ששואפים לכוחות על. לשורותיו של מרט ברן יש כמובן השפעה גדולה על כך שאנו מרגישים זאת. התמונות הללו, שמבטיחות עולם אחר אם מסתכלים על הסיפורים לפני שצוללים לתוכם ועולם אחר אחרי שמסיימים לקרוא את הסיפור, מרימות את האבק מעל מעילי הדמויות.
הסיפורים האלה, שלספר ראשון מודעים מאוד למה שהם אומרים, מקבלים בברכה מחבר בעל זיכרון חזק, מטה גונר, לחיים הספרותיים שלנו." (בוראק אבאטאי)
מי זה מטה גונר?
הוא נולד ב-30 באפריל 1990 באיסטנבול. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת מרמרה, הפקולטה לחינוך טכני, המחלקה לחינוך חשמלי ב-2013. הוא פתח את הבלוג The Safe Was Always Empty בשנת 2008, שם כתב ביקורות קומיקס. אחר כך הוא עבר לספר סיפורים. הסיפורים שכתב פורסמו בכלי תקשורת כמו Bavul, Başka Peron, Lacivert Öykü ו-Poetry Magazine וכן בעיתון BirGün. תוך כדי המשך הרפתקת הכתיבה שלו, הוא עובד גם בעיצוב משחקים וניהול פרויקטים בתעשיית המשחקים הניידים.
טקסט על הגב
המחשבה האחרונה שלי לפני ההסתננות הייתה שלעולם לא הייתי אחד שיודע איך להשתמש בכוח שלי.
מה מרגישים גברים כשהם נלחמים? מה הם חושבים כשהם מרביצים? מה הכי משפיע עליהם כשהם מוכים? האם הם רוצים לראות חמלה או שנאה? מדוע כוח כה חשוב בעולמם? מה זאת אומרת התעלפות?